לא ברור מהי דעתו הכללית של הציבור הישראלי על הרפורמה של שר החינוך, הרב שי פירון, שהשנה יצאה לפועל, ושמה הוא "ישראל עולה כיתה". לי ברור כשמש מהי דעתי הכללית, וזאת משום שאני מאמין שאם הדבר לא מקולקל - אין צורך לתקנו.
ראשית, הרשו לי להציג את עצמי. אני תלמיד כיתה יא', שלא יזכה לחוות על בשרו את הרפורמה החדשה של פירון. אני למדתי בתוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה של בר אילן במשך שלוש שנים, ובשנה שעברה, כאשר הייתי בכיתה י', ניגשתי לשני השאלונים במתמטיקה. לטובת אלו מכם שאינם מכירים את התוכנית, אסביר בקצרה כי מדובר בתוכנית שמטרתה לאתר ילדים מוכשרים במתמטיקה, להעניק להם העשרה מתמטית בכיתות ו'-ז', ואז, מכיתה ח' עד י', ללמד את החומר של חמש יחידות בצורה אינטנסיבית, כך שיוכלו לגשת לכל השאלונים של חמש יחידות במתמטיקה בכיתה י', ולקבל ציונים טובים.
מלבד תוכנית זו, קיימות עוד תוכניות רבות. אחת מהן, למשל, הינה תוכנית מופ"ת, שחרטה על דגלה את קידום הילדים המצטיינים במתמטיקה ופיזיקה. מלבד לימודי מתמטיקה מתקדמים, והגשה לשאלון הראשון של חמש יחידות בכיתה י', ולשני בכיתה יא', גם בתחום הפיזיקה ניגשים התלמידים לבחינות מוקדם יותר. המטרה היא לקדם את הצעירים, לפתוח בפניהם אפשרות לרוץ בקצב טוב יותר, המתאים להם יותר, ולהעניק להם הזדמנות לפרוח.
כל זאת, כמובן, ייחרב על פי הרפורמה החדשה של שי פירון.
על פי הרפורמה, בחינות הבגרות בכיתה י' ייפלו לחלוטין, ולא יישארו עוד. יהיה צורך בהיתר מיוחד מאוד בשביל לגשת בשנה זו לבגרות, או במילים אחרות, כיתות מופ"ת ותלמידי התוכנית של בר אילן ייאלצו להיבחן בקיץ של יא', כשנה לאחר שיסיימו ללמוד את החומר, וזאת משום שמשרד החינוך לא יאפשר להם להגשים את יכולותיהם.
ישנן מספר סיבות אפשריות למהלך זה.
ייתכן ומשרד החינוך מאמין כי התלמידים בכיתה י' אינם בשלים לבגרות, אך אני חולק עליו. ראשית, בשנה שעברה ניגשו כל תלמידי י' בשכבה שלי ניגשו לשתי בגרויות לפחות. ישנם תלמידים שניגשו אפילו לחמש בגרויות. אילו לא היינו בשלים, הציונים היו ככל הנראה ברצפה, אבל הציונים היו נאים מאוד. כמעט כל תלמיד קיבל ציון שהתאים ליכולות שלו, ואולי אפילו גבוה יותר. בנוסף, אם נניח לרגע כי תלמידי י' אכן אינם בשלים, אין ספק כי תלמידי התוכניות המואצות דווקא כן בשלים, וזאת משום שממוצע ציוניהם של תלמידי התוכנית של בר אילן הוא לרוב בין 98 ל100. אז מדוע לתקוע לתלמידים אלו את היתד בגלגלים? מדוע כיתות מופת, כגון הכיתה שלי, שניגשה בשנה שעברה לשאלון הראשון של חמש יחידות (שאלון 806) והשיגה ממוצע של 92, שהוא ממוצע מדהים, לא יכולות לגשת לבגרויות בכיתה י'?
יש שיטענו כי הדבר נועד להקל על התלמידים. צמצום הבגרויות, ודחיסתן לכיתות יא' יב', והפיכת חלקן לעבודות חקר, עשויות לעזור לתלמידים. אני מאמין שהדבר שגוי מהיסוד. לא רק שבגרויות מפוצלות תורמות בהקטנת החומר לכל בגרות, והורדת הלחץ בכיתות יא' יב', שכן חלק מהבגרויות כבר מאחורי התלמידים, הן גם קלות יותר מעבודות חקר. בעבודת חקר, התלמידים נאלצים להתמודד עם קשיים רבים יותר, שכן, עבודה אף איננה העתקת מילה במילה מספר. אומנם ניתן לומר כי הדבר טוב לתלמידי ישראל, אך הוא בפירוש אינו מקל עליהם. בנוסף, כיצד בדיוק בגרות בהיסטוריה על חומר של שנתיים תקל על תלמידים במקום שתי בגרויות מפוצלות? האם באמת יש כאלו המאמינים כי היקף כפול של חומר לבגרות עדיף על שתי בגרויות?
בנוסף, יש שיאמרו כי עבודות חקר תיצור מה שמכונה "למידה משמעותית", אשר תעמיק את הידיעה של התלמידים, ותגרום להם להבין את החומר בצורה טובה יותר ממבחן, שעיקרו שינון. אני לא מסכים עם טענה זו כלל וכלל. ראשית כל, אם תבדקו תלמידים מהשכבה שלי, תגלו כי הרוב המוחץ עוד זוכר דברים משנה שעברה. אומנם לא עבר זמן רב, וברור שדברים נשכחים, אבל העיקר נשאר. פעולת השינון משאירה שמץ קל של זיכרון. אז אולי בעוד עשרים שנה לא נדע לשנן את תוכן הצהרת כורש, אבל בהחלט נזכור שהיה מלך כזה, שהוא הצהיר הצהרה המרשה לגולי בבל לחזור ליהודה, ונזכור גם שבספר עזרא נוכל לקרוא את תוכן ההצהרה הזו. מה צריך יותר? בנוסף לכך, ייתכן ועבודת חקר תורמת להבנה עמוקה יותר, אך גם מבחן יכול להיות כזה. למשל, הוספת שאלות של מחשבה, ולא שינון, עשויות לשפר את ההבנה הרבה יותר מעבודה. למשל, בבגרות בתנ"ך ובספרות, ישנם קטעים שלא נלמדו בכיתה, ועל התלמידים להסתדר לבדם בהבנתם. שימת דגש על דברים מסוג זה בכיתה, עשויים לפתח למידה רבה כמו עבודת חקר, שכן, אלו סוגי המטלות אשר מולידות יכולת שימוש בכישורי חשיבה ושימוש בכלים שנרכשו במהלך הלימודים השוטפים.
ואולי הבעה היא דווקא כלכלית? התשובה היא חד משמעית לא. התוכנית לנוער מוכשר של בר אילן היא תוכנית שעולה כסף לתלמיד. זו אינה תוכנית שמשרד החינוך יצר, אלא תוכנית שאוניברסיטת בר אילן יצרה. כיתות מופ"ת אומנם מתוקצבות ממשרד החינוך, אך הן אינן צריכות להיות יקרות בהרבה.
לאור כל אלו, ספק אם ישנה סיבה נוספת לאי-אישור הגשה לבגרויות בכיתה י' לתלמידים מצטיינים. תלמידים אלו בעתיד יהפכו למדענים צעירים, מוחות מבריקים, שעשויים לתרום למדינת ישראל תרומה עצומה ורבת משמעות. מדוע, אפוא, משרד החינוך מבקש לעצור בעדם? מדוע מבקש משרד החינוך לא לאפשר לתלמידים לקבל ציונים טובים במתמטיקה בסוף כיתה י', על מנת שיכולו ללמוד לתואר ראשון במהלך התיכון? האין זה מה שמדינת ישראל צריכה? אלו האנשים שאחר כך יפתחו לנו את ההמצאה הבאה. חישבו על כיפת ברזל. מי בדיוק פיתח אותה אם לא אותם תלמידים מבריקים?
אז אולי במקום להאט ולעצור, צריך לפתח ולקדם? האין זה יעזור לכולנו?
